#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכח. במשנתנו נאמר שדיני ממונות מחזירים ואילו במשנה בבכורות נאמר שמה שעשה עשוי וישלם מביתו? (3) 	"לרב יוסף כפי שפירשו רב נחמן משנתנו במומחה לב""ד ויש גדול הימנו שאותו גדול מחזיר דבריו של זה. המשנה בבכורות באינו מומחה שאינו יכול לחזור כיון שיכול הבעל דין לומר לו שאולי טעמו הראשון עיקר וכעת טעה. ופירשו התוס' (ד""ה כאן) דכולי סוגיא בטעה בשיקול הדעת ושמומחה לרב יוסף היינו סמוך <sup>נד</sup>.<br>לרב ששת משנתנו כשטעה בדבר משנה. המשנה בבכורות כשטעה בשיקול הדעת.<br>לרב חסדא משנתנו כשהדיין לא נשא ונתן ביד. המשנה בבכורות כשנשא ונתן ביד.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נד.  והר""ן הביא דברי הרי""ף שמשנתנו באינו מומחה דלא גמיר ולא סביר ומ""ה הדין חוזר, והמשנה בבכורות במומחה ומ""ה מה שעשה עשוי, ומיירי שם שיש גדול ממנו ולא נקיט רשותא וטעה בשיקול הדעת ולכן חייב לשלם. וה""ר דוד כתב שאפשר גם לתרץ שהמשנה בבכורות מיירי באינו מומחה וקבלוהו עליהו, דדינו דין ומשלם. ובעל המאור פירש שמשנתנו במומחה שנטל רשות שהוא פטור מן התשלומים, דמיירי שיש גדול ממנו ולכן מחזירים את הדין כדי שלא יפסיד בעל הדין, ואפשר להעמיד משנתנו במומחה שלא נטל רשות אלא שיש שנים אחרים עמו אע""פ שאינם מומחים, דבכה""ג הוה כנקט רשות ופטור מלשלם, והמשנה בבכורות בשאינו מומחה וכיון שהוא חייב לשלם ולא מפסיד הבעל דין אין מחזירים את דינו.</span>"	סנהדרין לג. - לג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קכט. כיצד ניתן לפרש באופן שנשא ונתן ביד 1) זיכה את החייב 2) טימא את הטהור 3) טיהר את הטמא? 	1) שהיה ביד המלוה משכון ונטלו הדיין ממנו והחזירו ללוה.<br>2) שנטל הדיין שרץ ונגע בטהרות.<br>3) שנטל הדיין את הפרי הטמא ועירבו עם פירותיו הטהורים של הנשאל.	סנהדרין לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קל. תנן המטמא בשוגג פטור. והרי הדיין שוגג ומדוע הוא חייב 1) באופן שהדיין עירב הטמא והטהור 2) שבעה""ב עירב? "	"תירצו התוס' (ד""ה שעירבן):<br>1) לחזקיה שאמר שדבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד חייב ומה טעם אמרו בשוגג פטור כדי שיודיעו, גבי חכם בעל הוראה אין לפטור מטעם כדי שיודיעו שגם אם תחייבו יודיעו.<br>לר' יוחנן שאמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהיה כל אחד ואחד מטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני, כאן יש לחייב כמו מזיד דלא היה לו לחכם ליטול וליתן ביד.<br>2) לחזקיה כנ""ל. לר' יוחנן משום שחשיב כמו מזיד שהיה לו לחכם לדקדק בהוראתו ולידע שבעה""ב יערב. והתוס' (ד""ה השתא) כתבו שלר""מ מתחייב מדינא דגרמי."	סנהדרין תוס' לג. - לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קלא. מדוע רבא לא למד מג""ש רשע רשע 1) שאין משלשים במלקות 2) שחייבי מלקות שוגגים פטורים מן הממון? "	"תירצו התוס' (ד""ה אתיא):<br>1) שלרבא אית ליה ג""ש אבל דין זה אפשר ללמוד גם בלי ג""ש.<br>2) דקרא דרשע בגוף המלקות כתיב וסבר שא""א ללמוד מכאן לפטור ממון דבהדי מלקות."	סנהדרין תוס' לג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלב. דיין שזיכה בנואף ונואפת שלא כדרכה האם חוזר ומדוע? 	"לרש""י אינו חוזר כיון שטעה באיסור שנלמד ממשכבי אשה ואין הצדוקים מודים בו. לתוס' (ד""ה שטעה) חוזר כיון שמוכח במס' הוריות שהצדוקים מודים בכך, ורק אם זיכה בהעראה שלא כדרכה אינו חוזר שבכך אינם מודים <sup>נה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>נה.  והר""ן כתב דאינו חוזר כיון שאין הצדוקים מודים בשלא כדרכה בנואף ונואפת דהא כתיב ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע, וכי אמרינן בהוריות משכבי אשה כתיב, באשה נדה קא אמרינן דלא כתיב לזרע.</span>"	סנהדרין לג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קלג. בדיני נפשות האם יכול לומר טעם לזכות או לחובה 1) עד 2) אחד מן התלמידים 3) דיין שאמר קודם הפוך? 	"1) לחובה אינו יכול לומר. לזכות לת""ק אינו יכול לומר ולר' יוסי בר' יהודה יכול.<br>2) לזכות יכול לחובה אינו יכול.<br>3) מחובה לזכות יכול. מזכות לחובה בשעת משא ומתן אינו יכול ובשעת גמר דין יכול."	סנהדרין לג: - לד.		
